אני מודה ליוזמי ומארגני מיקרוסינמה על ההזדמנות להקרין את הסרט "לא רחוב ולא נעליים" בבית בארבור. האולם המלא מפה לפה והדיון הער שהתקיים בעקבות ההקרנה הוכיחו את חיוניות המפגש של הקולנוע הדוקומנטרי עם הקהל הרחב, כמדיום... קראו עוד

טל חיים יופה על הקרנת סרטו 'התעלומה במכולה הירוקה' אתמול בערב, בית בארבור, דרום תל אביב, 65 אנשים קנו כרטיס לסרט שעשיתי לפני שמונה שנים, סרט שנטחן בערוץ 8, באתר של ynet, מכר ערמות דיסקים ב'אוזן השלישית' ואפילו נשחק עד דק בvod... קראו עוד

מיקרוסינמה פועלת בעיקשות ובנדיבות למען הקרנת סרטי קולנוע כפי שנועדו להיות מוקרנים - על המסך הגדול. העמותה דואגת להביא את הסרטים לכל מקום, במחיר שווה לכל נפש. ולשמר את החוויה העוצמתית, הקסומה והאיקונית של צפייה משותפת... קראו עוד

לרחל וכל הצוות המקסים של מיקרוסינמה, תודה על ההזמנה להגיע ולהיות חלק מהתכנית שלכם עם סרטי ״הצלמניה״. זה כיף ומעורר השראה להיות בסביבה של אנשים שבאמת אוהבים ומעריכים קולנוע - עושה חשק ליצור סרטים טובים (: מאחלת... קראו עוד

שני סרטים שבו את לבי והשפיעו עלי: הסרט "רחובות זועמים" של הבמאי מרטין סקורסזה, והסרט "החתונה" של הבמאי רוברט אלטמן. מצאתי בשניהם שילוב מרתק בין ריאליזם כמעט דוקומנטרי לבין מכלול יותר גדול של החיים. הצפייה בסרט בשבילי,... קראו עוד

הכי קל לבכות כמה קשה וכמה אפליה יש פה, אבל האנשים של מיקרוסינמה עושים בדיוק את ההיפך. הם קובעים עובדות בשטח ומביאים את התרבות ישירות, למי שמגיע להם. זה לא סרט! זו מציאות נפלאה. יישר כוח! קראו עוד

אחת האהבות הכי גדולות שלי היא הקולנוע, וקולנוע ריאליסטי במיוחד. קולנוע טוב זורק למציאות אחרת ומפעיל אותנו לחשוב ולבדוק את המציאות בה אנו חיים. בודק אמיתות ומנפץ אותן, חושף שקרים קטנים וגדולים, צביעויות, שהפכו לנורמות... קראו עוד

כמי שנולד בטוניס ולמד אמנות בצרפת וקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בחרתי לעסוק בעשיית קולנוע כדרך חיים. בצד יצירת סרטים, אני מלמד קולנוע, רואה בו ביטוי ואמצעי תרבותי רב עוצמה ומתרחק מסרטי פרסומת וטלוויזיה. לכן, כאיש קולנוע... קראו עוד

יוסי אלפי משורר, איש תיאטרון ומספר סיפורים על השאלה – מהו הסרט שהשפיע ביותר על חיי, יכולתי לענות ללא כל התלבטות - "באין מולדת". ראיתי את הסרט עם חברים כשהייתי בן 12, בקולנוע שעריה שבשכונת שעריה בפתח תקווה. זה הסרט הישראלי... קראו עוד

יאיר לוטן שחקן נסענו מהארץ כשהייתי בן 7. מצאתי את עצמי בארץ חדשה ורחוקה. אני זוכר את התורים הארוכים ל״מלחמת הכוכבים״ ו ״ET" ואת היכולת הנפלאה להעלם בחושך, בכיסא עמוק ולראות את הקסם של הקולנוע מואר לפני. אני זוכר שהרגשתי... קראו עוד

הקסם שהרגשתי כילד, כשראיתי את הדמויות הנעות על המסך לא פג עד היום. אני חושב, שהקולנוע מנסה ללכוד את המסתורין של מי ומה שאנחנו, של החיים ומשמעותם. ככזה הקולנוע חי ובועט למרות הכול. מן הראוי שכל אדם, בכל מקום, יוכל להפיק מסרטים... קראו עוד

כשהייתי בן 13 וחצי אמי נתנה לי חמישה שקלים, נשיקה על המצח ושלחה אותי למועדון הנוער, כולה תקווה שאמצא את מקומי בחטיבת הביניים. במבט מודאג היא אמרה לי "תעשה חיים". נכנסתי בחשש למועדון וראיתי מאות ילדים רוקדים במעגלים, מרכלים... קראו עוד

סרט שהשפיע עלי מאד הוא הסרט "חייבים לדבר על קווין". הסרט גרם לי להרהר במהות החיים, לתמוה האם גורלנו נולד אתנו ונקבע או שהוא נתון לשינויים על ידי השפעות של הורים וסביבה. הסרט מטריד מאד, מסתיים בטרגדיה איומה והמשפטים האחרונים... קראו עוד

קולנוע הוא הטריק האינטליגנטי ביותר של האנושות להפוך כל מתנגד לשותף. הקולנוע הוא כל יכול, כי הוא מנגיש כל חוויה אנושית לכל יצור אנושי גם אם בעולם האמיתי הם קצוות או יריבים מרים. הקולנוע מביא עד אלי את כל האחרים ואליהם את... קראו עוד