יוסי אלפי משורר, איש תיאטרון ומספר סיפורים על השאלה – מהו הסרט שהשפיע ביותר על חיי, יכולתי לענות ללא כל התלבטות - "באין מולדת". ראיתי את הסרט עם חברים כשהייתי בן 12, בקולנוע שעריה שבשכונת שעריה בפתח תקווה. זה הסרט הישראלי הראשון שראיתי בצבע והשתתפו בו שייקה אופיר, שושנה דמארי וסעדיה דמארי. שייקה שיחק בדואי שהוביל חבורת עולים מתימן דרך המדבר. שושנה שרה בסלסולים תימניים והחגיגה שבסרט לא הופרעה למרות הרעש שנגרם על ידי הגשם שניטח בעוצמה על גג הפח של בית הקולנוע. מיד אחר כך, הוקרן עוד סרט "שמשון ודלילה", בכיכובו של רוברט מאצ'ור, שאנחנו קראנו את שמו, כפי שנהגו לכתוב אותו אז – מטאור. איזה מטאור מדהים.... כאן הצטרף לגשם גם התרגום המפוקפק. סליל התרגום, הנפרד מהסרט, הופעל עם מנואלה ע"י מישהו שלא כל כך ידע אנגלית. הקשר שבין הדברים הנאמרים לבין התרגום היה די מקרי והקהל השתתף באופן פעיל בקריאות רמות – "תרגום, תרגום". באותו יום גמלה בליבי החלטה לשלב בחיי משחק ועשייה תרבותית. הרעיון של המיקרוסינמה – להחזיר את בית הקולנוע לשכונות ולקרב אותו לאנשים, הוא רעיון מקסים בעיני ואני תומך בו בכל ליבי.
